מסתבר שאנחנו בסתיו ולא ידענו

יצאנו היום לטיול משפחתי ביער, אחד מאותם טיולים שפשוט קורים בלי תכנון מיוחד. הילדים רצו לצאת מהבית, ואני תמיד מעדיף לבחור בטבע על פני קניון או פארק סגור. ופתאום, באמצע השביל, עצרתי.

חצבים. בכל מקום.

יואו איזה יופי

עמדתי שם, באמצע השביל, וקראתי "הי חצבי!" לכל היער. הילדים הסתכלו עליי כאילו השתגעתי (ואולי קצת כן), אבל לא יכולתי להתאפק. זה היה כל כך יפה.

כמטפל בגינון טיפולי, אני עובד עם צמחים כל יום. אני יודע מתי כל צמח פורח, מתי לקטוף, מתי לזרוע. ידעתי שחצבים פורחים בסתיו. אבל בכל זאת, כשראיתי את הפריחה הזו - זה הפתיע אותי.

הניתוק שלנו מהטבע

זה מצחיק כמה אנחנו יכולים להיות מנותקים בלי לשים לב. אנחנו חיים לפי לוח השנה הלועזי, העברי, לפי שעון הקיץ ושעון החורף, לפי שנת הלימודים. ומבפנים, הטבע פשוט עושה את שלו.

החצבים האלה לא חיכו לאישור מאף אחד. הם לא בדקו באינטרנט מתי מותר להם לפרוח. פשוט הגיע ספטמבר, הגיעו הגשמים הראשונים, והם החליטו: זה הזמן. בום! פריחה מלאה.

אנחנו, לעומת זאת, רצים מסביב עם הראש בעננים. עסוקים בלוחות זמנים, במטלות, בדאגות. ומפספסים את המופע הכי יפה שיש - את הטבע שמתחולל סביבנו כל הזמן.

מה החצבים מלמדים אותנו

בעבודתי עם ילדים, נוער, מבוגרים וקבוצות טיפוליות, אני רואה את זה כל הזמן. אנשים מגיעים מנותקים מעצמם, מהסביבה, מהקצבים הטבעיים של החיים. הם חיים במהירות מלאכותית, תמיד בלחץ, תמיד באיחור.

ואז הם מגיעים לגינה. נוגעים באדמה. רואים איך זרע הופך לצמח. לומדים שיש זמן לכל דבר - זמן לזרוע, זמן לטפח, זמן לקטוף. ובעיקר - שאי אפשר לזרז את הטבע.

החצבים שראיתי היום הזכירו לי בדיוק את זה. הם לא נלחצים. הם לא מנסים לפרוח במאי כי "זה יותר נוח" או באוגוסט כי "זה יותר חם". הם פורחים בדיוק כשהזמן נכון - בספטמבר, כשהגשמים הראשונים מגיעים ואדמת הקיץ מתגעגעת

המסע הביתה דרך החצבים

כשאני מדבר על "המסע הביתה", אני מתכוון בדיוק לרגעים כאלה. רגעים שבהם אנחנו נעצרים, מתחברים לטבע, ונזכרים מי אנחנו באמת.

אנחנו לא מכונות. אנחנו לא אמורים לעבוד 24/7. 

יש לנו גם קצבים טבעיים - זמנים של אנרגיה וזמנים של מנוחה, עונות של פעילות ועונות של התבוננות.

החצבים הזכירו לי שאולי כדאי לנו לשים לב יותר

לא רק לצמחים, אלא גם לעצמנו. לשאול את עצמנו: איפה אנחנו עכשיו? באיזו עונה? מה הגוף שלנו אומר לנו? מה הנפש שלנו צריכה?

איזה יפיוף, באמת

כשעמדתי שם ביער, מוקף בחצבים לבנבנים, הרגשתי משהו שאני לא תמיד מרגיש. שקט פנימי. חיבור. תחושה שאני בדיוק במקום הנכון בזמן הנכון.

זה מה שהגינון הטיפולי נותן לאנשים. זה מה שהטבע נותן לנו כל הזמן - אם רק נעצור לשים לב.

אז סתיו שמח לכולם. בואו נשים לב יותר לחצבים, לעלים שמשנים צבע, לאוויר שמתקרר. בואו נתחבר לקצבים הטבעיים ונתן לעצמנו לחיות לפי הזמן הנכון שלנו.

כי בסוף, החצבים יודעים משהו שאנחנו שכחנו: יש זמן לכל דבר, ועכשיו זה הזמן של הסתיו.

דרור משה סטולרסקי גינון טיפולי 

---------------------------------------------------------------------

דרור משה סטולרסקי הוא מטפל רגשי בגינון טיפולי, מפעיל גינה טיפולית בראש העין ומלווה ילדים ומבוגרים במסע החזרה לטבע.

לפרטים על טיפולים וסדנאות: 0512755988

www.drormoshestolarsky.com

#גינון_טיפולי #המסע_הביתה #חצבים #סתיו #טבע #פריחה